מה בין דיאטה לדיאטה ללא דיאטה 

בין דיאטה ללא דיאטה, בין שחור ללבן.

היום כבר כולנו מבינים כי את בעיית ההשמנה כמעט בלתי אפשרי לפתור על ידי מתן מרשמים או תפריטים, מאוזנים ככל שיהיו. העולם ממשיך לייצר יותר ויותר מוצרי דיאט, ואנחנו ממשיכים להשמין.

יותר ויותר אנשים החלו להבין כי בעיית האכילה היא רגשית, אנחנו אוכלים כתגובה לרגשות קשים, בדרך כלל אנחנו אפילו לא מודעים לרגשות האלה.

האכילה מדחיקה, מעמעמת, משתקת, כל רגש. האכילה משמשת כפיצוי וכנחמה, האוכל משמש כחבר וכמאהב, האוכל מספק הגנה מפני העולם , השומן מספק סיבה לכישלון וחוסר הצלחה (לאלה שבוחרים לראות כשלונות וחוסר הצלחות), השומן מספק הגנה מחשיפה ומהטרדות.

אז מול כל הטוב הזה, מי עדיין רוצה לנפנף בתפריט?

תפריט והנחיות דיאטטיות חשובות מאוד לאנשים שרוצים להבין על מרכיבי המזון, מה מתאים וכדאי לצרוך ולכאלה שיכולים לעמוד בו בקלות ולאמץ אותו לדרך חיים. יש כאלה שיכולים לעשות זאת בקלות, העיקר אנשים שאין להם חיבורים רגשיים או התניות מול האוכל.

אל מול התפריט התפתחה גישת ב"הדיאטה ללא דיאטה" הגישה ה הזו נוצרה בארצות הברית בסוף שנות ה-70. השיטה התפתחה עקב אי יכולתן של הדיאטות המוכרות (התפריטים) לתת מענה אמיתי לעודף המשקל והופכת להיות יותר ויותר פופולרית ברחבי העולם. זהו תהליך שמשלב גוף ונפש. ברמה הפיזיולוגית מתרכז בלימוד סימני הרעב והשובע במקביל לאכילת כל המזונות תוך הקשבה לצרכי הגוף האמיתיים, זהו תהליך התחברות לגוף ולצרכיו .במקביל עוברים תהליכים ושינויים רגשיים בשיטות שונות, כל מטפל ושיטותיו כמו פסיכותרפיה, NLP, פסיכודרמה, גישה התנהגותית קוגנטיבית ואחרות. הטיפול הריגשי בודק את הרגשות הקשים המחוברים לאוכל , מלמד להתמודד איתם בדרכים אחרות, במשך התהליך לומדים לקבל ולאהוב את הגוף כמו שהוא, כך שנהיים מאושרים מרוצים ומסופקים יותר.הנחת היסוד היא כי מתוך מקור פנימי של אהבה ושמחה אין צורך ל"פיצוי קלורי " כך שהירידה במשקל מתרחשת מעצמה וכן שיש לגוף נקודת משקל מסויימת אליה הוא יכול להגיע , ההבנה הזאת גורמת לקבלת הגוף כמו שהוא.

תהליך זה מתאים לאנשים שקצו בדיאטות, ניסו הכל ומבינים שרק טיפול פנימי יכול לשחרר אותם מהשומנים. התהליך לוקח זמן , מעל חצי שנה ועד שנתיים ויותר גורם להטבה משמעותית באיכות החיים , אך לא תמיד לירידה משמעותית במשקל (מנסיוני האישי בקליניקה נ.ג).

אני מקשיבה מדי פעם לדיאטניות שמשתמשות בשיטה, מקשיבה להם, מקשיבה לגבורה שלהם, לבוא אל מול כל העולם הזה, הסוגד לרזון ולהגיד די! אתן תשקלונה כמה שתשקולנה, יש לגוף נקודה אליה הוא מגיע ומשם מאוד קשה לו לרדת, אבל אתם תאהבו את עצמכם, תעשו שלום ושקט עם האוכל, תהנו מהאכילה, ללא אשמה ללא הלקאה אכילה באהבה.

אני מתחברת ומאמינה בדרך הזאת, יש נשים מסויימות שיכולות לעשות זאת רק כך.  יחד עם זאת יש נשים שלא יכולות ללכת למקום שלא מבטיח להן את המשקל שהן רוצות. מתוך תפיסת העולם של הגישה, לא כולם יכולים להיות רזים ומשקל תקין הוא אופציה אבל לא יעד טענה עיקרית של הגישה היא כי חלק גדול מהמשקל שלנו תלוי בסיבות גנטיות אין לנו ממש שליטה על כך כמו שאיננו יכולים להשפיע על צבע העיניים שלנו.

אבל מה עם האישה שעדיין לא מוכנה לשחרר, עדיין רוצה להיות רזה, לא מצליחה לעשות זאת דרך תפריט, ועדיין איננה במקום שמוכן לקבל את גופה כמו שהיא. שמפחדת פחד מוות מלשחרר את חוקי האכילה הנוקשים שלה ולהיכנס לתקופת אכילה שיש סיכוי שבתקופה הראשונה אף יגרמו לעלייה במשקל (שנעצרת לאחר תקופת הסתגלות). האישה הזו לא מסוגלת להתמיד בתהליך דיאטה ללא דיאטה לאורך זמן, כך שיווצר שוב תיסכול נוסף גם מהדרך הזו, שאולי אם היתה מגיעה אליה בעוד כמה שנים הייתה יוצאת מורווחת מאוד. יתכן שאישה זו איננה מוכנה עדיין ברמה הריגשית . כדי לעבור תהליך של דיאטה ללא דיאטה צריך להיות ברמת מודעות והבנה גבוהה, אמיצה מאוד או מיואשת מאוד. כדי להצליח לשחרר עד הסוף וללכת אחרי דבר שהיא לא יכול לראות ולהבין את התוצאות שלו בטווח הקצר. יחד עם זאת מי שתצליח לעשות זאת תרוויח בענק איכות חיים. זה תמיד מזכיר לי את הדיון עם אנורקטיות המסרבות לקחת תרופות שישפרו את מצב רוחן מהפחד להשמין. קשה מאוד להסביר לראש הנוקשה ולרגש המבוהל את היתרונות שבלהרגיש נפלא ולקבל את עצמך כמו שאתה.

אני דיאטנית קלינית כבר 12 שנה שחיפשה את הדרך המתאימה לה בין שלל הדיאטות והתפריטים לבין תהליכים רגשיים עמוקים. ככלי טיפולי אני משתמשת בעיקר ב NLP  ודמיון מודרך לתקשורת עם הרמה הלא מודעת. שנים ארוכות עבדתי על הפאן הריגשי בלבד, מתוך הבנה ואמונה כי ברגע שנרגיש טוב יותר, כך הקג' ירדו. הנשים שעבדתי איתן ראו שינוי גדול בתפיסת המציאות שלהן, החיים נעשו נעימים יותר, היתה ירידה קלה במשקל אך ברב המקרים לא ירד המשקל כפי שציפו וזו היתה אכזבה גדולה מבחינתן ומבחינתי, נשים רבות לא שרדו את הדרך, אני לא יודעת מה התוצאות אצל הקולגות שלי, אך זו היתה המציאות אצלי בקליניקה..

בשנה האחרונה הבנתי כי אני צריכה למצוא דרך לשלב בין תזונה לבין עבודה ריגשית ורוחנית, שרק בדרך הוליסטית ושלמה יוכל להיווצר שינוי אמיתי. שאני רוצה לתת מענה לעוד ועוד נשים שלא נמצאות במוכנות לתהליך ריגשי מאוד מאוד עמוק, אך כן פתוחות לשינוי מחשבתי ולשינוי תפיסה.

תבינו, אנחנו כל כך מתוכנתים לערך הרזון, אנחנו מחברים הצלחה לרזון ומודדים את חיינו במונחים של כישלון והצלחה. מי מאיתנו שעברה דרך תהליכי מודעות ורוחניות, יכולה אולי לשחרר את תפיסת הרזון. יחד עם זאת פעמים רבות גם נשים שעברו הרבה מאוד תהליכים פסיכולוגיים ותהליכי מודעות, הגיעו לסוג של קבלה והשלמה ועדיין הן רוצות להיות רזות. גם כדי להתלבש לפי צו האופנה, אבל גם כדי להרגיש קלילות וחופש שמשקל קל מאפשר, רק מי שסחבה עודפי שומן על גופה יכולה להבין עד כמה זה כבד, ולא. אנחנו לא אמורות להמשיך ככה.

אנו עמוסות באמונות על דיאטה , משקל , רזון, כשלונות והצלחות בדיאטה. כל נגיסה מחזיקה מאחוריה כל כך הרבה ערכים ואמונות, כך שלהמשיך ולשנות מסגרת אכילה לשם הרזייה בלבד הפך להיות בלתי אפשרי.

כדי לאכול נכון, אנו צריכות להבין את המניע האמיתי שלנו, מה יקרה באמת כשנרזה? וכשנבין את המהות האמיתי והסיבה האמיתית של ההרזייה, סיבה שקשורה לאיכות חיים, מימוש, זקיפות קומה ותחושת ערך עצמית. כך נוכל להכניס לגופנו נגיסות מלאות באהבה.

יש לשלב עבודה מחשבתית שקשורה לשינוי התפיסה שלנו לגבי מזונות. אוכל זו אנרגיה שנכנסת לגוף ולא רק אנרגיה במובן הקלורי, אלא אנרגיה במובן הרוחני , כשאנו נוגסים במזון אנו עושים זאת יחד עם מחשבה. אלה יכולות להיות מחשבות של הלקאה עצמית או מחשבות של צמיחה ואהבה. חשוב ללמוד אילו מזונות לוקחים אותנו לאהבה וצמיחה, כך שמיום ליום נוכל לבחור בנגיסה הנכונה ביותר עבורנו. שימו לב שלפחות 3 פעמים ביום אנחנו יכולות להכניס לתוכנו מחשבות אוהבות ומקדמות, כך שאנו מחדירים חשיבה חיובית לתוכנו דרך המזון.

מכאן שאנו מפסיקים לבחור מזונות משמינים או דיאטטיים, אנחנו בוחרים מזונות שמקדמים אותנו לאיכות חיים מימוש ושמחה.

במקביל לחשיבה החדשה לגבי האוכל ושינוי התפריט, יש עבודה פנימית המכינה את התת מודע ותומכת בתהליך השינוי. תיכנות התת מודע למטרה הסופית שתוצאתו תהיה הרזיה , חיזוק משאבים ויכולות במגוון תהליכים והדמיות המתקשרות ישירות עם הרמה הלא מודעת. לאט לאט מחלחלות ההבנות הריגשיות שקשורות לצרכים הרגשיים שמספק האוכל. בד בבד עם ההצלחות גם באכילה והמשקל המשאבים ממשיכים להתחזק גם מהכיוון ההתנהגותי, האמונה בתהליך מתחזקת, כך שיותר ויותר קל להתמודד עם השינוי. התיסכול מול המשקל וקצב הירידה במשקל  גם הוא נושא חשוב בעבודה ומשקף את התיסכולים הקטנים ששוברים אותנו ביום יום שלנו.

כדי שהשינוי יהיה משמעותי ולאורך זמן, יש לשנות את מערך האמונות, לבדוק את מדרג הערכים הפנימי ולראות שאין ערכים שמתנגשים, לגבש את הזהות שלי בתור אישה רזה, לנטרל את הפחדים וללכת קדימה לעבר משקל רזה יותר.

רבי נחמן מברסלב מספר על בעל בית ואורח שבא לבקרו, האורח כמטפורה למישהו שרואה את כל ה"שריטות" של בעל הבית ובעל הבית כאיש האוחז בביתו ובהרגליו. האורח מצליח להוציא אותו רק צעד אחד מפתח ביתו, ושם כבר קורים לו ניסים ונפלאות.

רק צעד אחד מפתח הבית שמלווה בכאב, אבל מביא הרבה עונג.